הח'ליפות שוקעת, והשושלת הבויהית עולה מענקים אלו נעשו עד מהרה לנכסי קבע של אותם קצינים, ועברו בירושה. בהשפעת מדיניות זו הלכו והידלדלו הקרקעות שבבעלות המדינה, עד שלא היה אפשר להוסיף ולשלם בדרך זו. לכן החלה המדינה לחלק לקציני הצבא את זכויותיה בגביית המסים על אדמות חקלאיות מעובדות. כך נוצר מעמד חברתי-כלכלי חדש, שהתבסס על ניצולם הגובר והולך של בעלי הקרקעות וגרם להתמרמרות רבה בקרב האוכלוסייה. תהליכים אלו הובילו לשינויים חשובים באופי המשטר וביחסי הכוחות שבתוכו, ויצרו תפקיד שלטוני חדש - אמיר אל-אמראא' (המצביא העליון). הראשון שזכה לשאת תואר זה היה מאניס אל-מזפר, ראש המשמר הפרטי של הח'ליף, שהציל את הח'ליף מניסיון מרידה. אל-מזפר קיבל זיכיון לגבות את מסי הקרקע באזור שלם בפרס, ומשנת 908, במשך 25 שנים, היה השליט בפועל של הח'ליפות. אל- מזפר החליט בכל ענייני הממלכה ומינה וזירים וח'ליפים כראות עיניו. הוא נרצח בשנת 933 בשל הכוח הרב שצבר, שעורר חשש שמא ישתלט על הח'ליפות. האמירים שבאו אחריו היו תאבי בצע, שלחו ידם אל כספי המדינה - וגרמו לה נזק רב. בשנת 945 לסה"נ כבש צבא הבויהים את בגדאד, והם שלטו בה עד .10...
אל הספר