הווזיר, שתחילה היה יועצו האישי של הח'ליף, נעשה ראש שירותי המינהל הממשלתי. הוא שימש כמשנה לח'ליף והיה הסמכות המבצעת. למעשה שלט הווזיר על כל המנגנון המינהלי וריכז בידיו כוח רב. מעתה שוב לא נבחר הווזיר מקרב משרתי הח'ליף או ידידיו אלא מקרב המזכירים. המזכירים היו פקידים במשרדי הממשלה, בדרך כלל ממוצא פרסי, שנטמעו בתרבות הערבית-מוסלמית. הכוח הרב שצברו המזכירים גרם למתח בין בעלי אינטרסים, ולתחלופה תכופה של וזירים. בין הווזירים היו אנשי רוח מוכשרים ורבי השפעה שעודדו וטיפחו את חיי התרבות בבגדאד. המינהל הממשלתי המרכזי בבגדאד היה מאורגן באמצעות שירותים שנקראו דיואן, לדוגמה - דיואן הצבא, דיואן אוצר המדינה, דיואן הדואר המרכזי והמודיעין. הדיואן היה מעין משרד שפעל באמצעות ביורוקרטיה, ניירת והתכתבויות לרוב. הפקידים המומחים ניהלו את הדיואן באמצעות רשימות מפורטות לפרטי פרטים, על פי כללים טכניים שהיו ידועים להם בלבד. לכל דיואן היה ארכיון ערוך לפי סדר ושיטה, שאיפשר למצוא את המסמך המבוקש בעת הצורך. כך נוצר רישום מסועף וביורוקרטיה מדוקדקת. הפקידים היו רושמים ומתעדים כל דבר. הרישומים היו נעשים לעתים קרובות בע...
אל הספר