נבנו בתיהם של פקידי הח'ליף ונאמניו. אחריהם נ יצבה החומה האחרונה, וזו הקיפה את השטח הפנימי של העיר - ובו ארמון הח'ליף, המסגד הגדול, ארמונות הנסיכים, ומשרדי ממשלה - ובהם גם המשמר והמשטרה. קוטר העיר אינו ידוע במדויק, וההערכות נעות בין 1000 ל-2350 מ'. כאמור, בחומת העיר הפנימית היו ארבעה שערים: שער ח'ראסאן, שער בצרה, שער כופה ושער סוריה. כל שני שערים מרוחקים היו מחוברים זה לזה בדרך מרכזית. שתי דרכים מרכזיות אלה חילקו את העיר לארבעה חלקים. בלב העיר, במרכז השטח הפנימי של העיר, ניצבו ארמון הח'ליף והמסגד. סמיכות המבנים ייצגה את אחדות הדת והשלטון. מעל לבניין המרכזי של הארמון בלט לגובה של 35 מ' מגדל שנראה למרחוק מכל מקום בעיר, ולו כיפה ירוקה. משום כך נהגו לכנות את הארמון ארמון הכיפה הירוקה. הארמון נודע גם בכינויים שער הזהב (באב א-ד'הב) משום הזהב שעיטר את שערו, וגם ארמון הזהב. סביב חצר המלכות היו מאורגנים ארמונות הנסיכים, מגורי המשרתים, בית האוצר, מחסן הנשק, לשכת צוות הארמון, המטבח ומשרדי ממשלה. ככל הנראה יצרו מגורי הנסיכים והמשרתים מעין טבעת פנימית סביב החלל המרכזי של הארמון והמסגד. לפי עדויות של...
אל הספר