דרכי ההנהגה של הקהילות היהודיות באשכנז מוכרות לנו מן הספרות ההלכתית. כך למשל ידועות לנו החל בסוף המאה ה-10 תקנות המייחדות את הקהילה באשכנז. תקנות אלו הסדירו את זכותו של הפרט בתוך כלל הקהילה, לדוגמה: חרם היישוב - תקנה שהסמיכה חבר בקהילה לאסור התיישבות של מהגר חדש בתוך הקהילה היהודית. תקנה זאת נועדה למנוע תחרות כלכלית, בדומה לתביעת הגילדות של בעלי המלאכה בערים האירופיות למנוע כניסתם של מהגרים חדשים. המערופיה - מתן מונופול לאחד או לאחדים מבני הקהילה לסחור בתחום מסחר מוגדר או עם לקוחות נוכריים מסוימים. תקנה זו נועדה למנוע תחרות כלכלית ומתח חברתי בין בני הקהילה היהודית. עיכוב התפילה - מנהג הקשור במערכת הזכויות של הפרט בקהילה. המנהג מאפשר למי שסבור שנעשה לו עוול לעכב את תפילת הציבור עד שתיבדק תלונתו. הקהילות היהודיות באירופה יצרו לעתים חזית אחידה שכללה תקנות משותפות לכמה קהילות השוכנות בסמיכות מקום, לדוגמה - תקנותיו של רבנו גרשום מאור הגולה במאה ה-12, שלפיהן נאסר על הגברים לקיים פוליגמיה (ריבוי נשים), וכן התקנה האוסרת על הבעל לגרש את אשתו בעל כורחה. תקנותיו של רבנו גרשום התקבלו בכל קהילות אש...
אל הספר