מנגד ייצאו אזורי האימפריה באפריקה ובמזרח הקרוב אלמוגים, שנהב ובדים. נתיבי הסחר הארוכים עברו ברובם דרך הים, ובעיקר דרך האוקיינוס ההודי. בח'ליפות בית עבאס מוקמו מרכזי הסחר הבינלאומי בבצרה שבדרום עיראק ולחופי המפרץ הפרסי. המסחר התנהל בעיקר על ידי סוחרים פרסים, ערבים ויהודים. אוניות המסחר הפליגו לנמלים במערב הודו ולעתים הגיעו עד סין; הן הפליגו גם לדרום חצי האי ערב ולמזרח אפריקה. הסחורות שהגיעו בדרך הים אל העיר בצרה הועברו לבגדאד דרך הנהר חידקל, ומשם הועברו לסוריה ולמצרים או לקונסטנטינופול. נתיב מסחר חשוב אחר עבר מבגדאד לנישאפור (בצפון מזרח איראן), ומשם למרכז אסיה ולסין (מפה 9 עמ' 30). הסחורות שהועברו בדרך היבשה למרחקים ארוכים נישאו על גב גמלים בשיירות גדולות ומאורגנות, ואילו הסחורות שהועברו למרחקים קצרים נישאו על גב חמורים או פרדות. עם זאת - עד המאה ה-10 היה המסחר במזרח התיכון מצומצם. במערב אירופה עדיין לא החלה הפריחה המסחרית, והמסחר בתחומי היבשת היה עדיין דל ומוגבל. סחר חשוב התנהל לאורך החופים הדרומיים שקישרו את ספרד והמגרב עם מצרים וסוריה. לאורך נתיב זה סחרו במשי מספרד, בזהב ממערב אפריקה...
אל הספר