מבנה העיר המוסלמית רוב הערים שבנו המוסלמים שמרו על צורתן הראשונית: הבתים, הארמונות ומבני הציבור היו סגורים - ופנו אל חצרות פנימיות; הרחובות היו מעברים צרים, שהספיקו בקושי להולכי רגל ועגלות; והאזורים הציבוריים - אזורי החנויות והשווקים - גם הם היו אזורים לעצמם ולא חלק ממערכת הרחובות. כך נראתה העיר כמורכבת ממבנים דמויי רבעים סגורים בגדלים שונים. בערים הוסיפו להתקיים מרכיבים אופייניים עוד מן התקופה העתיקה, כגון - בית המרחץ, כיכר השוק והשוק המקורה, החומות והשערים. נראה כי גם המלאכות והמסחר המשיכו להתקיים בעיר במתכונתם הישנה. הערים המוסלמיות לא הכילו את כל המרכיבים הארכיטקטוניים שהיו בערים ההלניסטיות והרומיות: לא היו בהן לא פורום, לא בזיליקות, לא תאטרונים ואמפיתאטרונים, ולא איצטדיונים וגימנסיונים. האסלאם אסר להציג דמויות אנושיות בארכיטקטורה, בפיסול ובציור; לפיכך התבסס עיצוב המבנים הציבוריים בערי האסלאם על צורות גיאומטריות ועל אותיות ערביות. עיצוב זה פשט בכל רחבי העולם המוסלמי והקנה למבנים באזורים שונים מראה אחיד במידה רבה.
אל הספר