ההתפתחות החקלאית בתקופה הפרה-היסטורית חוללה את התנאים להיווצרותה של התרבות העירונית הקדומה. האיכר, שעיבד את האדמה באופן מסודר, היה צריך לפתח טכניקה מדויקת למדידת זמן. גם ביחס למרחב התחולל שינוי בעקבות המעבר להתיישבות כפרית-חקלאית קבועה. בית המגורים ואסם התבואה היו לחללים העיקריים בעולמו של עובד האדמה. מעט אחר כך החלו לבנות גם מבצרים, שנועדו לגונן על מקום המגורים ועל היבול החקלאי. במקביל לכך החלה בנייתם של מקומות פולחן - מזבחות ומקדשים - שבני התקופה ראו בהם את מרכז העולם, את המקום שממנו נברא העולם.
אל הספר