חידת התורשה - סיכום שהוא גם פתיחה סיכום כבר בימים קדומים הבחינו בני האדם בעובדה, שתכונות רבות שלהם ושל יצורים חיים אחרים (בעלי-חיים וצמחים) חוזרות ומופיעות במהלך הדורות. בידע הזה השתמשו בני האדם כדי לברור ולבחור את הצמחים ובעלי-החיים שהתאימו לצורכיהם. הם שמו לב לתופעות הקשורות לתורשה, אך במשך זמן רב ההסבר המדעי לתופעות אלו היה בבחינת חידה. גרגור יוהן מנדל (1822-1884) היה הראשון שהחל בפענוח החידה בדרך מדעית ניסויית, והניח את היסודות למדע התורשה. מאז המשיכו מדענים ברחבי העולם לתרום מפרי מחקריהם ולהרחיב את הידע בתחום הזה. התברר, שהתכונות נקבעות על-ידי גנים, שניתן למפות אותם בכרומוזומים. בשנות ה-50 חל צעד דרמטי במדע התורשה: נתגלה שהדנ"א הוא חומר שבו צפון המידע לתכונות התורשתיות השונות. מספר שנים אחר-כך, נתגלה גם האופן שבו מוצפן המידע ליצירת חלבונים שונים האחראים לתכונות שונות בקטעי הדנ"א, בגנים השונים. בעשורים האחרונים התפתחה והשתכללה ההנדסה הגנטית, המאפשרת העברת גנים בין יצורים ממינים שונים ואף מאפשרת יצירת גנים באופן מלאכותי. כך פוענחה החידה: כיצד נקבעות תכונות בודדות. למרות ההתקדמות הגד...
אל הספר