מה שמועבר בתורשה הוא המידע לתכונות התורשתיות ולא התכונות עצמן המידע לתכונות התורשתיות מועבר לצאצאים באמצעות הכרומוזומים שבתאי הזוויג. עד כה למדנו שהורים מעבירים את המידע הזה לצאצאיהם שנוצרו ברבייה זוויגית, באמצעות הכרומוזומים שבתאי הזוויג המשתתפים בתהליך ההפריה. בכרומוזומים שבתאי הזוויג של האדם נמצא מידע לרבבות תכונות תורשתיות. כך למשל, נמצא בכרומוזומים, בין היתר, גם המידע הגורם לצבע עיניים מסוים, אך לא נמצא בהם צבע העין ואף לא העין עצמה. כך, הורים מורישים לצאצאיהם את המידע הגורם להתפתחות התכונות התורשתיות, אך לא את התכונות עצמן. איך זה יכול להיות שבכרומוזומים אין עיניים ואין צבעי עיניים, בכל זאת הם אלה האחראים לצבע העיניים ולצורתם...? מה הקשר בין הכרומוזומים ולמידע התורשתי? במחקרים שבהם נבדק במדויק מבנה והרכב הכרומוזומים שבגרעין התא נמצא, שכל כרומוזום מורכב ממולקולה אחת של החומר דנ"א* (מבטאים: י-אן-אי), וכן מחלבונים אופייניים. מולקולת הדנ"א ארוכה מאוד ומסולסלת מאוד, ונמשכת לכל אורכו של הכרומוזום. מולקולת הדנ"א מורכבת משני גדילים השזורים לאורכה, ולכן היא נקראת: "סליל כפול".
אל הספר