פרק ט : התנועה הציונית - התמסדות ופריצת דרך מדינית הציונות הסינתטית התפתחה בהנהגתו של ד"ר חיים ויצמן . ובקונגרס הציוני השמיני שהתכנס בהאג ) 1907 ( אמר ד"ר ויצמן : " אנו רוצים סינתזה נכונה של שני זרמים , של הזרם הפוליטי ושל הזרם המעשי כאחד ]…[ הקונגרס צריך למסור לוועד הפועל צו ברור שיש לשאוף לצ'רטר , שיבוא רק כתוצאה של עבודתנו המעשית " . בהשפעת הלכי רוח אלה הוקם ב1908- על פי החלטת הקונגרס הציוני - המשרד הארצישראלי , והוא ביטא בפעולותיו את תפיסת הציונות הסינתטית . המשרד ייצג את ההסתדרות הציונית ובראשו עמד ד"ר ארתור רופין , כלכלן וסוציולוג ששלחה ההסתדרות הציונית לארץ ישראל ) עמ' . ) 110 רופין המליץ לפעול להקמת אוטונומיה בארץ ישראל , שתתבסס על רוב יהודי ועל רכישת קרקעות . בראש האוטונומיה תעמוד נציגות של ההנהגה הציונית בארץ ישראל , שתפעל להידוק הקשרים עם השלטון העות'מאני . המשרד הארצישראלי עסק בעיקר ברכישת קרקעות להתיישבות בארץ ישראל ) עמ' . ) 111 כך החלה תקופה חדשה בתולדות התנועה הציונית . לעומת תקופתו של הרצל , שבה העדיפה התנועה את הפעילות המדינית , בתקופת הנהגתו של וולפסון שילבה התנועה ב...
אל הספר