תהליך העיור מתרחב עולים רבים מתיישבים בערים ההתיישבות החקלאית והׁש ִ יבה אל האדמה היו מאבני היסוד של האידאולוגיה הלאומית , שביקשה להתנער מן החיים הגלותיים וליצור את " היהודי החדש . " למרות זאת מרבית העולים בעלייה הראשונה ובעלייה השנייה פנו להתיישבות בערים . כמה סיבות גרמו לכך : העולים היו אנשים שחיו בעיירות או בערים לפני שעלו לארץ ישראל , התפרנסו ממסחר ומלאכה והתקשו להשתלב בעיסוק חדש עם עלייתם . חלקם היו צעירים שעדיין לא התנסו כלל בעבודה והעדיפו לעבור לעיר . בערים התפתחו מלאכה ) למשל , סנדלרייה , נגרייה , נּפחייה ָ , ) תעשייה זעירה ) למשל , בית חרושת לפקקים ְ , בית חרושת לסוכריות ( ומסחר . הוקמו מסעדות ובתי מלון ששירתו את העולים והיו מקור תעסוקה עבורם . יישוב עירוני היה קיים בארץ ישראל עוד בערי היישוב הישן : ירושלים , חברון , צפת וטבריה . בערים אלה השתקעו  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית