יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת תשי"ט קבעה הכנסת את יום כ"ז בניסן כיום הזיכרון לשואה ולגבורה, לפי שביום זה דוכא בשנת תש"ג [3491] המרד בגטו וארשה. יום זה מוקדש מדי שנה להתייחדות עם זכרם של ששת מליוני קורבנות השואה, המורדים בגיטאות והפרטיזנים היהודים. ביום זה מורדים דגלי המדינה לחצי התורן, מושמעת צפירת-דומייה בת שתי דקות ובאתרים שונים נערכים טכסי אזכרה והתייחדות. במרכז האזכרות המשפחתיות והציבוריות נאמר "יזכור" מיוחד יזכר לזכר חללי השואה: עם ישראל את קהלות הקדש בארצות הגולה, שנעקרו, שנחרבו ושנמחקו. את בניו המומתים, קרבנות ממלכת הרשע, שענו ענויי גוף ונפש במחנות ההסגר, שגרשו לארץ גזרה ולא נודעו עקבותיהם, שנרצחו בהמון יזכר: תפילה זו - ותפילת "אל מלא רחמים" שבהמשך - נפוצות גם בנוסחים אחרים. תפילות השנה וברכותיה
אל הספר