ברית מילה "ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם" [בראשית יז, יב]. "פילוסופוס אחד שאל את ר' הושעיה, אמר לו: אם חביבה היא המילה — מפני מה לא נתנה לאדם הראשוןø אמר לו ... כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשייה [כיוון שלא נבראו כשהם מושלמים], כגון החרדל צריך למתוק, התורמוסין צריך למתוק, החיטין צריכין להיטחן, אפילו אדם צריך תיקון" [בראשית רבה יא, ו]. אברהם, אב האומה, נצטווה בהיותו בן תשעים ותשע למול את ערלתו [בראשית יז]. מצוה זו באה לסמל את הברית שנכרתה בין ה' לבין אברהם וצאצאיו, ברית עולם החקוקה בבשרו של כל זכר יהודי. התורה גזרה למול כל בן זכר ביום השמיני ללידתו, ויצחק אבינו הוא הראשון שנימול במועד זה [בראשית כא]. מאז נעשתה מצוה זו למצוה המייחדת את עם ישראל בין האומות, ורבים אף מסרו את נפשם על קיומה. חכמים הרבו לדבר בשבחה של מצוה זו, ואמרו שבזכותה נגאלו בני ישראל ממצרים, ואף עתידים הם להיגאל בזכותה לעתיד לבוא. המסורת היהודית קישרה בין אליהו הנביא לבין ברית המילה וראתה אותו כמי שפוקד כל טכס של ברית. לפי המדרש [פרקי דרבי אליעזר, כט] פיקפק אליהו בנאמנותם של בני ישראל לה', בקובעו "כי עזב...  אל הספר
ידיעות אחרונות

קרן אבי חי