גר וגיורת במקרא המילה גר נזכרת לראשונה בספר בראשית , כאשר אברהם מבקש לקנות את מערת המכפלה ולקבור בה את שרה אשתו . אברהם מסביר לבני חת , בעלי המערה : " גר ותושב אנכי עמכם , תנו לי אחזת קבר"( בראשית פרק כג פסי ד ) . אברהם לא נולד בארץ ישראל אלא הגיע אליה מארץ אחרת - מארם נהרים , ולכן על - פי הוקי המזרח הקדום היה אברהם גר בארץ , ולא היו לו זכויות בעלות על הקרקע . נכדו של אברהם , יעקב , נולד בארץ , אך הוא ו - 12 בניו נעשו גרים בארץ אחרת - בארץ מצרים . הגרים שחיו בישראל בתקופת השופטים ואילך היו בעיקר בני עמים זרים שישבו בארץ לפני כיבוש יהושע . רובם נהרגו או גורשו כשבני ישראל נכנסו לארץ והתנחלו בה , ואלה שנשארו - נעשו גרים ( בעיני בני ישראל ) . בתנ"ך נזכרים גם גרים אחרים : מהגרים שהגיעו לישראל מן הארצות השכנות , ביחידים או בקבוצות , בדרך - כלל בעקבות מצוקה במקום מוצאם . בתקופת המקרא שימש המונח גר גם להגדרת מעמדם של אנשים מסוימים מבני ישראל : כך נקרא בן אחד השבטים מישראל שחי מחוץ לשבטו או מי שנולד במקום כלשהו בארץ ישראל ועבר לגור במקום אחר בארץ . מעמד הגרים בתקופת המקרא היה מעמד נחות : אסור ה...
אל הספר