חוניו שמם של ארבעה כוהנים גדולים מבית צדוק בתקופת בית שני . משפחת צדוק כהנה בקדש מאז בית - המקדש הראשון . חוניו הראשון , שחי בסוף המאה ה - 4 לפני הספירה , היה כוהן גדול בתקופת שיבת ציון והוא האחרון הנזכר בתנ"ך ( נחמיה יב ) . חוניו השני שמש כוהן גדול בימי מלכותו של תלמי ה - 3 , במחצית השניה של המאה ה - 3 לפני הספירה . באותה תקופה ארץ - ישראל היתה זירת מאבק בין מלכי בית תלמי שישבו במצרים לבין המלכים הסלוקים שישבו בסוריה . חוניו סרב לשלם מס לתלמי , כנראה משים שבאותו פרק זמן גבר עליו המלך סלוקוס ה - 2 . ( הכוהן הגדול היה מנהיג דתי של האמה וגם המנהיג המדיני , והוא היה גם זה הממנה על אסוף כספי המסים והעברת המס לשלטון הזר . ) אחינו יוסף בן טוביה , שהציע לתלמיים סכום גדול בעבור הזכות לגבות מסים ואף זכה בה והיא נטלה מחוניו , היה גם זה שפשר בין תלמי לבין היהודים . חוניו השלישי , נכדו של חוניו השני , היה כוהן גדול בימי מלכותם של סלוקוס ה - 4 ואנטיוכוס ה - 4 אפיפנס ( סמוך לשנת 180 לפני הספירה ) . באותם ימים התבססה בירושלים קבוצת בני אדם , ששאפו להתמזג בתרבות ההלניסטית ( היונית ) ולהקים בירושלים פו...
אל הספר