חד גדיא שיר בשפה הארמית הכלול בהגדה של פסח . הרעיון המרשי בו , שהאל שולט בעולם וסופו של הרשע שהוא בא על ענשו , משלים את הרעיון העומד בבסיס תג הפסח . שרים את " חד גדיא " סמוך לסיומו של סדר הפסח . המבנה של " חד גדיא " אפיני לזה של השיר העממי . השיר מכיל בתים אחדים , שבכל אחד מהם נוספת דמות חדשה . החרוז חוזר ומסכם את כל מה שנאמר בבתים הקודמים ומסתים במלים " חד גדיא " . במרכז השיר נצב גדי אחד שקנה אבא בשני זוזים ( סוג מטבע ) . חתול טרף את הגדי , והוא בא על ענשו בכך שכלב נשך אותו . מקל הכה את הכלב . האש שרפה את המקל . המים כבו את האש , והשור שתה את המים . השוחט שחט את השור , ומלאך המות המית את השוחט . לבסוף אלוהים הרג את מלאך המות . יש שנתנו לשיר הסבר סמלי בצורה הבאה : האב מסמל את האלוהים . הגדי הוא ישראל , שני הזוזים הם משה ואהרן או שני לוחות הברית . החתול , הכלב ושאר המזיקים הם העמים אשר הרעו לישראל , והסיום מרמז על הגאלה . חושבים שהשיר בא להוכיח , כי המוסר שולט בעולם , וכי הרשע תמיד בא על ענשו . שירים בעלי תכן דימה מצויים בשפות אחרות : גרמנית , יונית חדשה ואפלו סיאמית . השיר עבד לארמית ו...
אל הספר