חגים ומועדים בישראל ימים מיחדים בשנה שנקבעו על ידי התורה או במרוצת הדורות כימי חג ומועד . ימים אלה מצינים בטקסים , במעשים סמליים , במנהגי מאכל ולבוש ובתפלות מיחדות . כמה מן החגים משקפים את ההתפתחות הרוחנית וההיסטורית של העם היהודי , וכמה מבטאים את הקשר שלו לעבודת האדמה בארץ - ישראל . במקרא חגים ומועדים הם שמות לימים מקדשים , " מקראי קדש " , שבהם אסור לבצע מלאכה ויש להקריב בהם קרבנות מיחדים . התורה מכנה בשם " חג " רק את שלוש הרגלים : פסח , סכות ושבועות , ימים שיש בהם משתה ושמחה , אך אין בהם קרבנות מיחדים , מכנים " ימים טובים " . על החגים שהתורה מצוה עליהם חלה המצוה " ושמחת בחגך " ( דברים טז יד ) . שמחה זו התבטאה בדברי שיר ומזמור שהיו החוגגים אומרים בדרכם לבית - המקדש . התורה מדגישה את אפים החברתי של החגים ומצוה לשתף בשמחת החג את העניים וחסרי הרכוש : העבדים והשפחות , הגרים , היתומים והאלמנות . חגים מן התורה שלשת החגים פסח , סכות ושבועות נקראים רגלים , משום שבזמן שבית - המקדש היה קים היו בני ישראל עולים לרגל לירושלים ומביאים מיבולם לבית - המקדש ומקריבים קרבנות . את שלוש הרגלים מנמקת התורה...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ