ח , חית האות השמינית באלף - בית העברי . ערכה המספרי 8 , וכשהיא באה בראש מספר גדול - 8,000 . החוקרים לא הצליחו לברר מדוע נקראה האות חי"ת כך ומה מיצגת צורתה - בעצם זוהי האות הא סגורה - בכתב העברי העתיק . חי"ת היא אות גרונית המבטאת מן הלע , כפי שמבטאים אותה יוצאי ארצות המזרח . כאשר חי"ת מבטאת נכון צלילה שונה מן הכ"ף הרפה . בזמן הקדום היו שני מבטאים לאות חי"ת , בדומה לאותיות בערבית , הראשונה גרונית והאחרת חכית ( מבטאת מן החך ) , בדומה לאות כ"ף הרפה היום . בלשון הקדומה לא היו קימות אותיות בג"ד כפ"ת דגושות ורפות , כלן בטאו כמו הדגושות היום . בימינו , כשיש צרך לסמן אות ח חכית , מצינים אותה עם גרש - ח'. בשפות שמקורן בכתב הלטיני נכתבת האות כך : א , והיא מבטאת כאות ה"א בעברית , כתב נתב עברי ערבית , לשון וספרות
אל הספר