זכריה בן יהוידע כוהן ונביא בירושלים , שפעל בסוף המאה ה - 9 לפני הספירה , בימיו של יואש ( יהואש ) בן אחזיהו , מלך יהודה . זכריה הרבה להוכיח את העם והשרים על עבודת האלילים , ואים עליהם בענש מן השמים . עקב כך נוצר קשר נגדו ולבסוף הוא נו - גם בפקדת המלך בחצר בית - המקדש . מלותיו האחרונות של זכריה היו : " ירא ה'וידרש " , דברי הימים ב כד , כב ) . בספרות היהודית המאחרת מספר , כי זכריה היה חתנו של המלך , ומכיון שהיה כוהן , נביא ושופט , העז למתח בקרת על יואש , הוא נהרג בחצר בית - המקדש ביום הכפורים שחל בשבת . לפי האגדה , כשבא נבוזראדן להרס את בית - המקדש , בסוף ימי הבית הראשון , התחיל דמו של זכריה לרתח . המצביא הבבלי שאל את היהודים מה טיבה של תופעה זו . הם ענו לו , כי זה דמם של הקרבנות , אך הוא הוכיח להם ששקרו . אז גלו לו היהודים את האמת , ונבוזראדן , שבקש להשתיק את דמו של זכריה , הרג בזה אחר זה את חברי הסנהדרין הגדולה והקטנה , את הכוהנים הצעירים ותלמידים של בתי - הספר עד שמספר ההרוגים הגיע ל - 940 אלף . אולם הדם עוד הוסיף לרתח . אז קרא נבוזראדן : זכריה , זכריהן טובים שבהם אבדתי , וכי רצונך שאא...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ