ודוי הודאתו של אדם בחטא שחטא כדי לבקש סליחה ומחילה . הודוי ביהדות נאמר בתפלה , ואמירתו מהוה צעד ראשון בדרך לתשובה . מקורה של מצות הודוי הוא בתירה : " והתודו את חטאתם " ( במדבר ה ז ) . אדם שחטא חיב לחזר בתשובה לאחר שהכיר בכך שחטא והודה באשמתו . עליו גם להביע חרטה ולהחליט שלא יחטא עוד . לודוי אין ערך אם לא עבר החוטא את כל השלבים האלה . בזמן שבית - המקדש היה קים היה הכוהן הגדול מתודה ביום הכפורים על חטאיו ועל חטאי העם . עם זאת , ביהדות נדרש כל אדם שחטא לכפר על חטאיו באפן אישי , ללא מתוך . בעבר היה החוטא מביא לבית - המקדש קרבן כדי לכפר על חטאי . בזמן אמירת הודוי היה עליו להניח את ידיו על הקרבן . כיום נאמרות תפלות הודוי בחמש התפלות של יום הכפורים . שני נסחי הודויים הם " אשמנו " - הקצר יותר , ו " על חטא " הארך . בשניהם מופיעה רשימת החטאים באקרוסטיכון ( פיוט שמלותיו ערוכות לפי סדר האלף בית ) . את הודוי אומר גם חתן לפני נשואיו , כדי שחטאיו יסלחו לפני שהוא מתחיל בפרק החדש והחשוב בחייו . גם אדם הנוטה למות מצוה באמירת ודוי . בנצרות קימים שני סוגי ודוי - אישי וצבורי . הכנסיה הקתולית והכנסיה האורתו...
אל הספר