" הרוגי מלכות " כך נקראים בתולדות ישראל יהודים שהוצאו להורג בידי שלטונות זרים . הרוגי המלכות הראשונים נהרגו בפקדת השלטון הרומאי . כמה מהם היו חכמים וגדולים בתורה . אגדות התלמוד והמדרשים מתארות את מותם . המסרת היהודית המובאת בתלמוד מספרת על עשרה מגדולי ישראל שהומתו על קדוש השם אחרי מרד בר כוכבא ( המאה ה - 2 לספירה ) . עשרת הרוגי המלכות היו : שמעון בן גמליאל , ישמעאל כוהן גדול , עקיבא בן יוסף , חנינא בן תרדיון , יהודה בן בבא , יהודא בן דמא , תצפית המתרגמן , חנינא בן חכינאי , ישבב הסופר , אליעזר בן שמוע . חכמים אלה האשמו בהפרת הגזרות שגזר הקיסר הרומאי אדרינוס נגד למוד התורה והפצתה , הסמכת רבנים וקיום מצוות היהדות . כלם ענו בענויים קשים ומתו על קדוש השם . ראשו של שמעון בן גמליאל נערף , ואת גופו של רבי חנינא בן תרדיון עטפו הרומאים בספר תורה והציתו באש . בימי הבינים , בתקופה שבה נרדפו יהודים ומוזו על קדוש השמו נכתבו פיוטים , קינות ומדרשים על עשרת הרוגי המלכות . עם הידועות שבהן נמנה הפיוט " אלה אזכרה", שבעדות המזרח אומרים בתשעה באב ובעדות אשכנז במוסף ליום הכפורים . " הרוגי מלכות " בימינו בימי...
אל הספר