השארות הנפש האמונה בנצחיות הנפש לאחר שהיא נפרדת מגוף האדם עם מותו . אמונה זו קשורה בשאלת השכר והענש של הצדיק והרשע בעולם הבא ובשאלת תחית המתים . האם הגוף והנפש הם שני גורמים שונים ונפרדים , או שמא הם גורם אחד ? האם לנפש יש חיים עצמאיים משלה שאינם קשורים בגוף , או אולי מותו של הגוף הוא גם מותה של הנפש ? שאלות אלה מעסיקות את בני האדם מאז ומתמיד . למרות שאין במקרא הבחנה ברורה בין הנפש לגוף , אפשר למצא בו פסוקים המעידים על האמונה בקיום הנשמה , כמו למשל בפסוק : " נר ה'נשמת אדם ( משלי כ כז ) . הנשמה נתפסת כחלק הרוחני של האדם , המיצגת את " צלם אלוהים " שבו ( בראשית א כז ) . על כן יש המאמינים כי לאחר מותו של הגוף חוזרת הנשמה אל בוראה , כדברי קהלת : " וישב העפר על הארץ כשהיה , והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה"( יב ז ) . בתלמוד מצויה הפרדה ברורה בין הגוף לנפש ואף מצין שהנפש שבה אל בוראה : " אלוהי , נשמה שנתת בי , טהורה היא . אתה בראתה , אתה יצרתה , אתה נפחתה בי , ואתה משמרה בקרבי , ואתה עתיד לטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא"( מתוך תפלת השחרית ) . חז"ל האמינו , כי הנפש הטהורה הנתנת לאדם מחיבת אותו ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ