הושע בן בארי נביא בישראל בשנים 795 - 745 לפני הספירה . על - שמו נקרא הראשון בספרי תרי - עשר ( קבץ של שנים - עשר נביאים ) שבתנ"ך . הושע נבא בעקר בממלכת שומרון , בימי ירבעם בן יואש מלך ישראל ובימי עזיה , יותם , אחז וחזקיהו מלכי יהודה . בשלשת הפרקים הראשונים של ספר הושע יש כמה רמזים על חיי המשפחה של הנביא , אולם אין אנו יודעים כמעט דבר על קורות חייו . יתכן שבתאור חיי המשפחה שלו רומז הנביא , בצורת משל , על התנהגות עם ישראל ובגידתו בה'. רב פרקי הספר הם נבואות תוכחה . הנביא תוקף בהן את עבודת האלילים שהיתה נפוצה בקרב העם בישראל ואת השחיתות בשלטון ובחברה . הוא גם מגנה את מדיניות החוץ של המלכים , המסבכת את ישראל הקטנה במאבק שבין המעצמות הגדולות , אשור ומצרים . בנבואותיו משתמש הושע בדמויים רבים הלקוחים מעולם הטבע ומנופה של ארץ - ישראל : " כענבים במדבר " , " כבכורה בתאנה בראשיתה " , כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה " ועוד . הנביא מדגיש כי עם ישראל מבקש את קרבת ה'בעבודת קרבנות , אבל דרישת ה'היא אחת : " כי חסד חפצתי ולא זבח , ודעת אלוהים מעולות " ( הושע ו ו ) . בסוף הספר גוברים בלב הנביא האהבה והרחמים...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ