הדפם שיטות לשכפול כתבי - יד וציורים , שהתפתחו לפני המצאת הדפוס והצלום . ההדפס מאפשר ליצר עתקים אחדים של יצירת אמנות כדי לפרסמה ברבים . כל טכניקות ההדפס מבססות על עקרון דומה : שטחים בולטים או חשופים מחמר נצבעים ומעבירים את הצורה הרצויה לגליון ניר , ליריעת בד או חמר אחר ; ואלו השטחים השקועים או המכסים בשכבת חמר המונע את חדירת הצבע - אינם נצבעים ואינם מופיעים בתוצר המגמר . הדפס אבן ליתוגרפיה ( ביונית , ליתוס - אבן , גרף - רשום ) היא שיטת הדפס באבן שפתחה ב - 1798 . על משטח אבן מחלק וישר מצירים בצבע שמנוני , מניחים לו להתיבש ומרטיבים במים את החללים שבין משטחי הציור . כאשר מניחים צבע שמן על משטח זה , הוא נצמד רק למקומות המשמנים ונדחה על ידי המים . אחר כך פורשים על האבן גליון ניר ולוחצים עליו , עקב כך הצבע עובר אליו במקומות הרצויים היוצרים את הצורה המצירת על משטח האבן . אפשר לשוב ולמרח צבע על משטח האבן ולהדפיס שנית . הדפס בלט בשיטות הדפס הנעשות על לוחות לינולאום , עץ , מתכת ועוד , מגלפים מהמשטח את החלקים שלא רוצים שיכסו בצבע . בדרך זו נותרים הקוים והכתמים שאנו רוצים להדפיס בולטים על פני השטח ...
אל הספר