הדס אל השאול והמתים במיתולוגיה היונית . אחיהם של זאוס ( יופיטר ) , ראש האלים , ושל פוסידון ( נפטון ) אל הים . בתקופה מאחרת הפך השם הדס כנוי לשאול עצמה . הרומאים קראו לו פלוטו . הדס נחשב לאל מטיל אימה אך צודק ולא רע . היתה לו קסדה , שכל מי שחבש אותה הפך לבלתי נראה . ארמונו של הדס בעל השערים הרבים שכן במעמקי הערפל , ולידו זרם הנהר סטיקס . במקום זה עמד ספן זקן , כרון שמו , והמתין כדי להעביר את נשמות המתים אל השער ארבוס , שבעברו האחר של הנהר . היונים היו שמים מטבע קטן , אובולוס , בפיו של המת , כדי לשלם בו את שכרו של הספן . על השער שמר קרברוס , כלב בעל שלושה ראשים וזנב של דרקון . קרברוס הניח לכל הנשמות להכנס אך לא הניח לאף אחת מהן לצאת . לאחר שעברו את השער הובאו הנשמות לפני שלושה שופטים . שופטים אלה חרצו את גורלם של הרשעים לענויי נצח בשאול , ואלו את נשמות הצדיקים שלחו למקום יפה ושלו להפליא , שהיונים קראו לו שדות אליזיום . אלי יון ורומא דמטר מיתולוגיה  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ