טיון סוג של צמחי בר ממשפחת המרכבים , הכולל כ - 60 מינים . מיני הטיון גדלים בדרך כלל במקומות לחים . רבם גדלים באירופה ובאסיה . הצמחים הם לרב רב - שנתיים . פרחיהם ערוכים בקרקפות , חלקם דמויי צנור וחלקם דמויי לשון . צבעם לרב צהב . בארץ נפוץ מאוד הטיון הדביק הגדל בבצות ובאדמת גיר . מקור השם העברי בערבית ומשמעותו - הצמח הגדל על הטין . טיון דביק הוא צמח אפיני למקומות עזובים ולצדי דרכים . גבהו 50 - 00 ר סנטימטר . העלים צפופים וכל חלקי הצמח שעירים , דביקים ובעלי ריח חריף שמקורו בשמנים אתריים . הפריחה מתרחשת בסוף הקיץ . לטיון שמושים רבים ברפואה העממית והטבעית . משרשי הטיון הכינו יינות והשתמשו בתמצית שהופקה מהם בתעשית הליקרים . השרשים והעלים מכילים חמר הצובע בצהב , ואכרי יון משתמשים בו לצביעת צמר ובדים . מרכבים צמחים  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ