טבילה השקעת כל הגוף במים לשם טהורו ממצבים שונים של טמאה . הדת היהודית מצוה לטבל במקרים שונים כדי לטהר את הגוף , כגון לאחר נגיעה במת . בימים שבית - המקדש היה קים הקפידו בני ישראל על טהרת הגוף . הקפדה יתרה הקפידו הכוהנים ששרתו בבית - המקדש , ובעקר הכוהן הגדול . ביום הכפורים , למשל , היה חיב הכוהן הגדול לטבל חמש פעמים . בימי הבית השני היו קימים טובלי שחרית , כמו האיסיים שחיו בבידוד ותוך הקפדה רבה על מצוות התורה , וכן אנשים קרובים להם מבחינה דתית . אנשים אלה נהגו לטבל מקדם בבקר , לפני שהתחילו בעסוקי היום . גם בדורות האחרונים מקפידים יהודים רבים לטבל יום - יום . הטבילה כסמל לטהרתו של הגוף מבחינה דתית תופסת מקום חשוב בחייהם , ובעקר בין אלה העוסקים בקבלה . כיצד ומתי טובלים הטבילה נעשית בדרך כלל במקוה טהרה , אך ההלכה היהודית אינה אוסרת לטבל במי מעין או בים . מקוה נחשב כשר , כאשר יש בו מספיק מים לכסות את כל גופו של אדם , ומקור המים שלו צריך להיות מעין טבעי , מי גשם או מי קרח שנמסו . לפני הטבילה חיבים לנקות את הגוף מכל לכלוך , שלא תהיה חציצה בין הגוף ובין המים המטהרים . הטובל צריך לברך ברכה . הט...
אל הספר