חרשות חרשות היא העדר או אבדן , חלקי או מלא , של חוש השמע . לחרשות דרגות שונות , למן כבד שמיעה קל ועד לחרשות מלאה . קימים שני סוגי חרשות : חרשות עצבית - שמקורה בעצב השמיעה , וחרשות תובלתית - שמקורה בהולכה לקויה של גלי הקול עקב סתימת תעלת השמע , אחוי עצמות השמע ועוד לקויים שנתן לתקנם בנתוח . חרשות מלדה נגרמת ממחלות מסימות של האם בזמן ההריון - כגון אדמת - או בגלל לדה קשה . אדם הנולד חרש או לקה בחרשות בגיל הרך , לא ילמד לדבר משום שאינו שומע את הנאמר סביבו ולכן יהיה חרש - אלם . אולם אלמות לבדה יכולה להגרם גם על ידי סבות אחרות . לעתים בני אדם לוקים בחרשות אחרי תקופת הילדות , בעקבות מחלות ודלקות חוזרות הפוגעות באזן הפנימית או בעצב השמע , ואז אין הם אלמים . חרשות עלולה להגרם גם עקב רעש גדול ומתמיד , מכה ליד האזן , התפוצצות או תאנה אחרת . לכן פועלים העובדים במשך שעות רבות ביום ליד מכונות המקימות רעש רב , מגנים על אזניהם בעזרת אטמים . לומדים לדבר לחרשים - אלמים יש קשי כפול ליצר קשר עם סביבתם , ולכן נחשבו בעבר למפגרים . לשנוי בתפיסה זו תרמה הלן קלר ( שחיתה בשנים 1880 - 1968 ) . היא היתה עורת וחרש...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ