חסידים כנוי ליהודים בתקופה ההלניסטית , ביחוד בתקופת מרד החשמונאים , שהקפידו מאוד על קיום מצוות התורה , ונלחמו במתיונים . במשנה ובתלמוד הם כנו גם " אנשי מעשה". לאחר שאלכסנדר מוקדון כבש את הממלכה הפרסית ואת ארץ - ישראל בתוכה , נפוצה התרבות היונית במזרח - ההלניזם . תרבות זו השפיעה גם על העם היהודי , והיו בקרבו בעלי שררה , ובכללם גם כוהנים , שסגלו לעצמם את מנהגי היונים ולא הקפידו בקיום המצוות והמנהגים של הדת היהודית . הללו כנו מתיונים . החסידים נלחמו במגמה זו . הם דבקו בחקי האבות והתנגדו בחריפות להכנסת מנהגים הלניסטיים . על כן היו החסידים הקרבנות הראשונים של גזרות הדת שהוטלו על העם ביהודה בימי מלכותו של אנטיוכוס ה - 4 אפיפנס . מתתיהו החשמונאי ובניו נמנו עם החסידים . כאשר הניף מתתיהו את נס המרד , הצטרפו רבים מן החסידים אליו . הם השתתפו בקרבות שנהלו החשמונאים והביאו לשחרורה של ירושלים ולחדוש העבודה בבית המקדש ( 168 - 165 לפני הספירה ) . אך לאחר שהמלך הסלוקי אנטיוכוס ה - 5 בטל את גזרות קודמו והכיר בחפש הדת של היהודים , ראו החסידים עצמם כאלו השיגו את מטרתם , ולא נהו יותר אחרי החשמונאים ששאפו ל...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ