חנה ושבעת בניה ספור על אם יהודיה ושבעת בניה , אשר מתו על קדוש השם בימי גזרות אנטיוכוס אפיפנס , שרדף את הדת היהודית . על האם ושבעת הבנים מספר בספר מקבים ב פרק ז , שהוא אחד " הספרים החיצונים", בתלמוד הבבלי גטין נז ב ובאגדות ומדרשים יהודיים נוספים . בספר מקבים ובתלמוד אין חנה נזכרת בשמה . האגדה בנסח של ספר מקבים שנמצא בידינו מספרת , כי האחים , שבעת בניה של חנה , הכרחו לעבר על מצות אכילת חזיר . אחד מהם , שדבר בשמם , הכריז כי הם נכונים למות ולא לעבר על חקי אבותיהם . הראשון ענה ומת , וכמוהו אחיו השני , שאמר לפני מותו : " אתה רשע נוטל אותנו מחיי העולם הזה ומלך העולם יעיר אותנו , המתים בעד תורתו , לשוב אל חיי נצח . " האח החמישי אמר למלך לפני צאת נשמתו : " אל תחשב כי עמנו נעזב מאת האלוהים . אתה תחכה וראית את כחו הכביר כשיענה אותך ואת זרעך . " וכך הובאו לפני אנטיוכוס כל האחים והומתו בענויים קשים . על הבן הקטן נסה אנטיוכוס להשפיע בהבטיחו כי יעשהו עשיר ומאשר אם ישמע בקולו , ואף דבר על לב אמו שתשכנע אותו לסור מחקי האבות . אולם האם ובנה סרבו להשמע למלך . האם אמרה לבנה : " אל תירא את התליו הזה כי אם ...
אל הספר