חיא בר אבא תלמידו של רבי יהודה הנשיא . חי בסוף המאה ה - 2 בתקופת המעבר שבין התנאים לאמוראים . רבי חיא בר אבא כנה " רבה", " הגדול " או " הזקן", כדי להבדילו מאמורא שנקרא באותו שם , שחי בסוף המאה ה - 3 . הוא נולד ליד סורא שבבבל . שני בניו התאומים , יהודה וחזקיה , נודעו לימים כגדולים בתורה . בגיל מבגר בא רבי חיא לטבריה ועסק ביצור בדי משי , ברפואה ובעקר בהוראה . שמו כגדול בתורה הלך לפניו , ועד מהרה עמד במרכז החוג שהקיף את רבי יהודה הנשיא בצפורי . יהודי ארץ - ישראל יחסו לו מעשי נסים רבים . אמרו כי מאז עלה רבי חיא לארץ , לא התחוללו בה סערות ויין לא החמיץ . הם גם האמינו שתפלותיו הורידו גשמים בשנים של עצירת גשמים . רבי חיא בר אבא היה פעיל מאוד בהגברת למוד התורה בארץ . הוא יסד בתי - ספר לילדים , ובמקרים רבים אף הורה בהם בעצמו . נדיבות עד מות רבי חיא בר אבא היה ידוע בנדיבותו , ואפלו מותו כרוך באגדה על כך : מלאך המות לא יכל להתקרב אל רבי חיא בשל היותו צדיק גדול . מכיון שביתו היה פתוח תמיד לעניים והוא התפרסם בטוב לבו , התחפש מלאך המות לעני והדפק על דלתו . כדרכו , צוה רבי חיא להגיש לחם לעני . אז אמר...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ