בשן החלק הצפוני של עבר הירדן המזרחי . כיום רב שטחו נמצא בשטחה של סוריה . הבשן התפרסם בפוריות אדמתו , ביערותיו ובשדות המרעה שבו . הבשן נזכר בתנ"ך פעמים אחדות יחד עם הכרמל , כסמל של פוריות ושפע . כדי לתאר את נשות שומרון הדשנות ועושקות הדלים , משתמש הנביא עמוס בבטוי " פרות הבשן " ( עמוס ד א ) . גם יערות הבשן הסבוכים ובעלי - החיים שמצאו בהם מקום מחיה נוח , הפכו למשי ולסמל . " הילילו אלוני בשן " ( זכריה יא ב ) ו " גור אריה יזנק מן הבשן " ( דברים לג כב ) . לפי מסרת המקרא כבש משה את הבשן , ארץ האמורי , מידי עוג . הוא נתן את הארץ לחצי שבט המנשה . יאיר בן מנשה כבש את כי חבל ארגוב , ששים ערים גדולות , וקרא להן " חוות יאיר " . בשנת 732 לפני הספירה השתלט תגלת פלאסר ה - 3 מלך " שור על עבר הירדן , ובכך הסתים שלטונה של ישראל בבשן . לאחר שהסלוקים כבשו את הבשן , התישבו יונים - סורים רבים בארץ . הם והעמונים התיחסו באיבה ליהודים הרבים שישבו בבשן . יהודה המכבי ויוחנן חשו לעזרת אחיהם , כבשו כמה מערי הבשן והחריבו אותן , ואת היהודים העבירו ליהודה . המצביא והשליט הרומאי פומפיוס ספח את הבשן לסוריה . הקיסר הרומ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ