ברש , אשר סופר עברי . כתב רומנים , ספורים ושירים וערך ספרים וכתבי - עת . נושאי ספוריו : החיים היהודיים בגליציה והחיים העבריים בארץ - ישראל . חי בשנים 1889 - 1952 . אשר ברש נולד בגליציה . הוא למד בלבוב ובשנת 1914 עלה לארץ - ישראל . בארץ הוא תפס מקום נכבד בחיי התרבות של הישוב היהודי הקטן . שנים רבות הוא היה מורה , ובמהלכן חנך דור של קוראי עברית ודור של סופרים צעירים . כתיבתו מצטינת בראיה בהירה , בלשון רעננה וצלולה , שחן פיוטי נסוך עליה , ובאהבה לגבוריו . רומן שלו , " אהבה זרה " , מחיי תל - אביב הקטנה , זכה בפרס ביאליק ב - 1939 , וקבץ שיריו " צל בהרים " בפרס ירושלים . הוא כתב גם ספורים היסטוריים : " מול שער השמים " , " הנשאר בטולדו " ועוד . ברש כתב גם חבורים על הספרות , תוך כדי עבודתו כמורה : " תורת הספרות העברית והכללית"ו " מבחר השירה העברית החדשה " . ברש כתב ספורים ואגדות לילדים . האגדות כנסו בספריו " נוצת הזהב " , " מנורת הזהב"ו " הנעל הקטנה " . תרגם יצירות מופת . על שמו מכון ליד אגדת הסופרים , " גנזים " , ורחוב בתל - אביב . עברית , ספרות
אל הספר