ברכת הגומל ברכת הודיה לאלוהים , שאומר אדם שנצל בנס מסכנת מות או שיצא בשלום ממצב שיש בו סכנת מות . נסחה : " ברוך אתה ה'אלוהינו , מלך העולם , הגומל לחיבים טובות , שגמלני כל טוב " . חז"ל פרטו מי הם החיבים באמירת ברכת הגומל : יורדי - ים והולכי מדבריות ששבו בשלום ממסעותיהם , חולה אנוש שהחלים ממחלתו ואסיר שיצא לחפשי . במהלך השנים השתרש המנהג לומר את ברכת הגומל גם במקרים אחרים של הנצלות מסכנה . בימינו אומרים ברכה זו לאחר טיסה במטוס , לאחר מערבות בתאונת דרכים , לאחר שרפה או הנצלות מפגעי טבע שונים , חיל שחזר חי ממלחמה וכדומה . את ברכת הגומל יש לומר בנוכחות מנין - עשרה גברים לפחות - בתוך שלושה ימים מהמועד שבו קרה המקרה המחיב את אמירת הברכה . ביום קריאת התורה הקרוב ביותר לארוע - ימי קריאת התורה בבית - הכנסת הם שני , חמישי ושבת - מזמן האדם החיב בברכה לעלות לתורה , ובסיום הקריאה הוא מברך את ברכת הגומל . אחד המנהגים שנוצרו בעקבות הרחבת המשג " חולה ונתרפא " , הוא אמירת ברכת הגומל לאחר לדה . נהוג להביא מנין אל מטת היולדת , והיא אומרת בנוכחותם את הברכה . תפלה
אל הספר