בקע סורי - אפריקני עמק ארך וצר , שארכו כ - 6,000 קילומטרים ורחבו כמה עשרות קילומטרים לכל היותר , הנמשך מדרום טורקיה עד דרום - מזרח אפריקה . בקע ( או שבר ) הוא תצורה גאולוגית שנוצרת על ידי שקיעת קטע מקרום כדור הארץ , או על ידי התרוממות של שכבות סלעים משני עברי רצועה ששקעה . בדרך כלל אזור השקיעה של השבר הוא מישורי , ומשני צדיו מצויים הרים ומצוקים . על פני כדור הארץ יש הרבה בקעים , אבל הבקע הסורי - אפריקני הוא הארך וגם הגדול שבהם . הבקע הסורי - אפריקני עובר לארך קו לא יציב מבחינה גאולוגית והוא מועד לרעשי אדמה . כאן , למשל , היו מרכזי ררעשים שפקדו ב - 1837 את צפת וב - 1927 את שכם וב - 1995 את אילת . ראשיתו של הבקע בהרי אמנוס שבדרום טורקיה . משם הוא יורד דרומה דרך עמקי הנהרות אורונטס וליטני שבסוריה ובלבנון , נמשך בבקעת הלבנון ( אלבקעה ) , ובמרג'עיון ( עמק עיון ) שבגבול ישראל , מצפון למטולה . מכאן נמשך הבקע בתחומי ישראל , לארך כל בקעת הירדן , כולל הכנרת , והלאה דרך ים המלח והערבה עד אילת . הכנרת וים המלח הם חלק מן הימות שנוצרו בתחתית הבקע , הנמשך במפרץ אילת ואחר כך בים גופו של החיידק , יצור ...
אל הספר