בעל שם טוב ( בעש"ט ) בנויו של רבי ישראל בן אליעזר מיסד תנועת החסידות , שקמה ונפוצה במזרח אירופה במחצית המאה ה - 18 . הבעש"ט היה צדיק שעסק ברפוי ובעשית נסים . עקרי תורתו היו אהבת ה', אהבת ישראל , אהבת התורה ועבודת ה'מתוך שמחה , דבקות וכונה . חי בשנים 700 1 - 1760 . ישראל בן אליעזר נולד בפודוליה שבאוקראינה . המעט הידוע לנו על חייו אפוף אגדות ומעשי נסים , עד שלעתים קשה להבחין בין אמת לבין דמיון בתולדותיו . הוא היה בן להורים עניים שנפטרו בעודו ילד קטן , ולכן נתמך על ידי הקהלה שדאגה לחנוכו ישראל למד ב " חדר " , אך לעתים תכופות התחמק מעיניו של הרבי המלמד ושוטט שעות ארכות ביערות שבסביבה , כשהוא מתפעל מיפי הטבע ושוקע במחשבות . לבסוף מנו אותו עוזר לאחד המלמדים , ותפקידו העקרי היה להוליך את הילדים ל " חדר " וממנו . אחר כך מנה שמש בבית - הכנסת . האגדה מספרת , כי בתקופה זו בחייו שקד ישראל בן אליעזר בלילות על ספרי הקבלה , ומלאכים עזרו לו לגלות את סודות התורה וצפונותיה . בהיותו בן שמונה - עשרה הוא נשא אשה , שנפטרה לאחר זמן קצר , ושמש זמן רב עוזר למלמד בכמה קהלות קטנות . מתבודד ובעל שם לבסוף השתקע יש...
אל הספר