בניס עיר קדומה ששרידיה התגלו ליד מקורותיו של נחל הרמון . השם " בניס " הוא שבוש שמו היוני הקדום של הנחל , היוצא ממערה במצוק והקדש לאל הרועים והנחלים היוני - פן . על שמו נקרא המקום פניס . בפי חז"ל קרויה המערה " מערת פמיאס " . ברעידת אדמה שהתרחשה בשנת 1033 התמוטט חלק מן הצוק שנצב מעל המערה , וחסם את פתחה . ליד מוצא הנחל נמצאת מערה קטנה ממנה , שבתקרתה , מעל גמחה מפארת החצובה בסלעי חקוקה כתבת יונית משנת 87 לספירה , שבה מצין האל פן . יש הסוברים , כי המערה שמשה כמקדש לאל פן ובגמחה זו , או בגמחה נוספת לידה , עמד פסלו . על פי עדיות היסטוריות , קבל הורדוס את פניס מהקיסר הרומי מפל הבניאס בנהל חרמון , הנקרא גם נחל בניאס הנחל מתמלא במים רבים ממעיינות ומשלגי החרמון אוגוסטוס , ובנה בה ארמון מפאר . העיר הרחבה על ידי אחד מבניו של הורדוס - פיליפוס - ובמשך התקופה הרומית ישבו בה יהודים . עם כבוש האזור בידי המסלמים במאה ה - 7 היתה בניס לבירת מחוז הגולן , יהודים המשיכו לחיות בה עד כבושה על ידי הצלבנים בשנת 1129 . הצלבנים בצרו את בניס , ובכל זאת הצליח נור אלדין , שליט דמשק , לכבש את העיר ב - 1157 . ימי פריחת...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ