בכורים ראשית תנובת האדמה שהיו אבותינו מביאים לבית - המקדש . הבאת הבכורים היתה מלוה בטקסים דתיים . זמן הבאת הבכורים היה מחג השבועות ועד סכות . מכאן השם חג הבכורים לחג השבועות . התורה מצוה להביא את בכורי הפרות לבית - המקדש " ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה'אלוהיך " ( שמות כג יט ; לד כו ) ; " ראשית דגנך , תירושך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו " ( דברים יח ד ) " ולקחת מראשית כל - פרי האדמה אשר תביא מארצך , אשר ה'אלוהיך נותן לך , ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה'אלוהיך לשכן שמו שם " ( דברים כו ב ) . המשנה והתלמוד הגדירו והרחיבו את הכללים הנוגעים להבאת הבכורים וחיבו להביא רק את שבעת המינים שארץ - ישראל התברכה בהם : חטה , שעורה , גפן , תאנה , רמון , זית ודבש ( תמר ) . בבית - המקדש היה כל אחד מהבאים מוסר את מנחתו לכוהן ומודה לו בתפלה מיחדת הנקראת " מקרא בכורים " ( דברים כו ה - י ) . טקס הבאת הבכורים בעבר ובימינו המשנה מתארת באפן ציורי את התהלוכות החגיגיות שהיו יוצאות מכל חלקי הארץ בדרכן לירושלים את התהלוכה הוביל שור שקרניו מצפות זהב וראשו עטור בענפי זית , ונגינת החליל הוסיפה אף היא לאוירה החגיגי...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ