בבה צעצוע או קשוט המעצב בדמות של אדם או בעל - חיים . המלה בבה נוצרה על ידי אליעזר בן יהודה , מחיה הלשון העברית , בחקוי לשם פופה הצרפתי ( או פופה - נערה - בלטינית ) . ילדים בכל ארצות העולם משחקים בבבות . רבות מן הבבות שבימינו דומות מאוד לילדים חיים . יש להן שער של ממש , הן יודעות ללכת ואף יודעות לבטא מלים . צורתן של הבבות בעבר היתה שונה . היונים הקדמונים עשו לילדיהם בבות חרס מחמר הבבה של האסקימואים היתה עשויה מעצם הלויתן ולבושה בפרוה . האינדיאנים גלפו את בבותיהם מעץ וצבעו אותן . הבבות של האפריקנים אינן צעצועים כלל משתמשים בהן בטקסי ההתבגרות , הנערכים בהגיע הנער או הנערה לגיל שבו מגלים להם את סודות השבט בבה זו ממלאת תפקיד נכבד בדתו של השבט גם בני דת הוודו , שמקורה במערב אפריקה , משתמשים בבבות לצרך כשפיהם , ומאמינים שרוחותיהם של בני אדם כלואות בהן משערים כי הבבות התכתתו מן הדמיות האלה , ששמשו - ועדין משמשות - בפלחן הדתי . בבבות כאלה השתמשו עוד בני תקופת האבן , שבה סגדו בני האדם לאלה האם הגדולה , המעניקה את החיים . הם עשו דמיות שיצגו את האלה הזאת , והאמינו שביכלתן של הבבות להגן עליהם אולי ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ