שופר כלי תרועה העשוי מקרן של איל . בתקופת המקרא שמש השופר להכרזה על מארע חשוב , כבטוי לשמחה , ולהודעה על ראש השנה . בעתות מלחמה תקעו בשופר לכנוס הצבא ולפזורו . במרוצת הדורות תפסה התקיעה בשופר מקום חשוב בראש השנה ובמוצאי יום הכפורים . בעבר היו תוקעים בשופר כדי להכריז על מארע חשוב , כגון משיחת המלך . קול השופר נשמע במעמד הר סיני . יהושע בן נון וגדעון תקעו בשופרות בעת צאתם למלחמה . שופר שמש גם את דוד המלך בשמחתו , כאשר העלה את ארון ה'לעיר דוד ( שמואל ב'ו טו ) . אבותינו תקעו בשופר גם ב - א בתשרי , היום הראשון של השנה , שנקרא יום תרועה , ובראשיתה של שנת היובל . השופר שמש , יחד עם כלי נגינה אחרים , גם בבית - המקדש . בשנת יובל תקעו בשופר ביום הכפורים כאות לשחרור העבדים . תחלה שמש השופר רק כדי לבשר את כניסתה של השנה החדשה , אך בתקופה מאחרת יותר סמל קול השופר את הקריאה לחזר בתשובה . כדי להודיע על התקרבותם של הימים הנוראים , ימי התשובה והסליחה , ולהכין את הלבבות לקראתם , תוקעים בשופר בבתי - הכנסת בכל חדש אלול בסיומה של תפלת שחרית , ובהרבה קהלות גם בסיומה של תפלת מעריב . התקיעה אחרי תפלת נעילה בי...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ