שופטים מנהיגים , המכנים גם מושיעים , שעמדו בראש שבטי ישראל בתקופה שבין מות יהושע בן נון לבין ראשית המלוכה , במאות ה - 12 - ה - 11 לפני הספירה . תקופה זו , המתארת בספר שופטים , היא אחד השלבים בתהליך הממשך של כבוש הארץ וההתנחלות בה . באותה עת השבטים עדין לא היו מלכדים , ככתוב : " ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ... בימים ההם אין מלך בישראל , איש הישר בעיניו יעשה " ( שופטים כא כד - כה ) . בכל זאת התקימו בריתות מגבלות של שבטים , כמו זו של שבטי הצפון . בראשן של בריתות ארעיות אלו שהתארגנו בעקר בעתות חרום , התיצבו שופטים . כלומר , מנהיגים נערצים ובעלי השפעה , שכקדו על צבא השבטים בזמן מלחמה ושפטו את העם בעתות שלום . שלושה גורי שועלים מציצים ממאורתם . רק בגיל חודש אחד יוצאים הגורים הסקרנים מהמאורה . הם יהיו תלויים בהוריהם עד גיל חמישה חודשים ואז יעזב , את משפחתם , יהפכן לציידים ערמומיים , רבי תחבולות . מושיעי ישראל מאויביו לפי המקרא , הועיד ה'את השופטים להושיע את בני ישראל מן האויבים , ששלח בהם כענש על חטאיהם . ברוח זו מתארת פעילותם של השופטים הגדולים : עתניאל בן קנז מדרום יהו...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ