שבטה חרבות של עיר עתיקה בנגב , בצד כביש באר - שבע - נצנה . שמה בערבית , א - סביטא , שמר על שמה העתיק של העיר - סובטה - הנזכר בפפירוסים שנמצאו בנצנה . הממצאים הארכאולוגיים בשבטה מוכיחים , שראשוני המתישבים במקום היו הנבטים בסוף המאה ה - ו לפני הספירה . אולם קשה להבין מדוע בחרו הנבטים להתישב במקום השוכן הרחק מדרכי הנגב . נראה שהעיר לא היתה קשורה למסחר השירות - כמו שאר ערי הנגב - אלא בנסיונות ליצירת חקלאות במדבר . לאחר חרבן הישוב הנבטי היתה העיר נטושה במשך תקופה ארכה , שהסתימה בבנית עיר ביזנטית חדשה במאה ה - 4 . עיר זו פרחה ושגשגה במאות ה - 6 - 7 . מסגד נבנה בה בצמוד לאחת הכנסיות בעת הכבוש הערבי באמצע המאה ה - 7 . אולם הירידה הכלכלית בארץ לאחר הכבוש הערבי גרמה לשקיעתה של העיר , עד שבמאה ה - 9 כבר היתה עיי חרבות בלבד . שבטה בתקופה הביזנטית בתקופה הביזנטית היתה שבטה עיר חקלאית . היא לא היתה מבצרת , אך קירות הבתים בה נבנו אטומים ועבים והם שמשו מגן לתושבי העיר . מאחר שהאזור צחיח למדי ואין בו שום מקור מים , נבנו הבתים והרחובות בצורה שאפשרה לאסף את כל כמות מי הגשמים שירדה בשטח העיר אל בורות וברכ...
אל הספר