רחל אחת מארבע אמות האמה . רחל היתה בתו של לבן , אשת יעקב אבינו ואמם של יוסף ובנימין , שצאצאיהם היו לשבטים בישראל . בספורי ספר בראשית מתארת אהבתו הגדולה של יעקב לרחל , ונכונותו לעבד למענה ארבע - עשרה שנים . לאחר שעבד שבע שנים , כמסכם ביניהם , הונה לבן הארמי , אביה של רחל , את יעקב והשיא לו את לאה במקום את רחל . רחל גמלה ללבן אביה על מעשהו בגנבה את התרפים ( אלילי בית מביאי מזל ) מביתו ( בראשית לא יט ) . רחל ואחותה עמדו לימינו של יעקב גם בסכסוך שפרץ בינו לבין אביהן . הן אמרו : " הלוא נכריות נחשבנו לו , כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו " ( בראשית לא טו ) . אך זהו מקרה יחיד של תמימות דעים ביניהן . שכיחה יותר היתה הקנאה בין האחיות : קנאתה של לאה באהבת יעקב לרחל , וקנאת רחל בפוריותה של לאה . המקרא מספר על עקרותה של רחל , קבורת רחל בדרך אפרתה רחל נקברה " בדרך אפרתה היא בית לחם " . על פסוק זה ( בראשית לה ) הסתמכה המסרת כשקבעה את מקום קבורתה . לפי מסרת אחרת נקברה רחל בארץ בנימין , בעיר רמה ( עירו של שמואל הנביא , בגבול ארץ בנימין וארץ אפרים ) , ומכאן דברי ירמיהו : " קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ