רדיום יסוד מתכתי רדיואקטיבי נדיר . הרדיום הוא מתכת לבנה כסופה , הנמנית עם קבוצת העפרות האלקליות . הוא דומה בתכונותיו הכימיות לסידן ולבריום . שמו נגזר מהמלה הלטינית רדיוס שפרושה - קרן . סמל כימי - ו : 14 . מספר אטומי - 88 . טמפרטורת התוך - 700 מעלות צלסיוס . הרדיום מצוי בכמות זעירה בעפרות המכילות אורניום . במרבצים עשירים אכשר להפיק גרם אחד של רדיום מארבע טונות עפרה . הרדיום המצוי בטבע מקורו בתהליך רדיואקטיבי : כאשר אורניום פולט חלקיק אלפא הוא הופך ליסוד תוריום . כאשר גרעין אטום של תוריום פולט חלקיק אלפא , הוא הופך לגרעין של רדיום . גרעין הרדיום עצמו מתפרק כעבר זמן בפלטו חלקיק אלפא . הוא הופך בדרך זו לעוכרת . זמן מחצית החיים של הרדיום ( כלומר , פרק הזמן שבמהלכו מתכרקת מחצית מכמות נתונה של רדיומן הוא 1,622 שנה . גלוי הרדיום בשנת ן 896 גלה הפיסיקאי הצרפתי , אנטון בקרל , באפן מקרי כי לוח צלום שהונח ליד מלח אורניום השחיר , כאלו כגעו בו קרני אור הדומות לאלה היוצאות מאורניום . המדענית הפולניה , מרי קירי , המשיכה את עבודתו והראתה כי קרינה כזאת מופיעה בכמות גדולה בחמר הנקרא זיו - הזפת . הקרינה ה...
אל הספר