רדיואקטיביות פליטה של חלקיקים באנרגיה גבוהה מגרעין האטום . יש שלושה סוגים עקריים של קרינה רדיואקטיבית : אלפא , ביתא וגמה . אפשר למדד קרינה רדיואקטיבית באמצעות גלאים מתאימים , כמו מונה גיגר . בשנת 1896 גלה הפיסיקאי הצרפתי אנרי בקרל , כי היסוד אורניום פולט קרינה מסתורית המשחירה לוחות צלום . זוג המדענים מרי ופיר קירי גלו את התופעה ביסודות נוספים , כגון תוריום , פולוניום ורדיום . אחר כך התגלה , כי תופעה זו אפינית לכל היסודות שבסוף המערכה המחזורית - למן תליום ( מספר אטומי 81 ) ועד אורניום ( מספר אטומי 92 ) . הקרינה הזאת היא קרינה " רדיואקטיבית " והיסודות הפולטים אותה מכנים " יסודות רדיואקטיביים " . הקרינה מאז שידור הרדיו הראשון בשלהי המאה ה - 19 עבר הרדיו שינןיים רבים , וכיום הוא אמצעי תקשורת קטן , משוכלל וזול . בתמונה - טכנאי רדיו עוסק בתיקון רדיו . הרדיואקטיבית נוצרת משום שהגרעינים של יסודות כבדים כאלה אינם יציבים , והכחות הגרעיניים הפועלים בתוכם גורמים להם לפלט חלקיקים ואנרגיה כדי להפך לגרעינים קלים יותר . יש שלושה סוגים של קרינה רדיואקטיבית , המסמנים באותיות היוניות : אלפא , ביתא וגמה ....  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ