ר , ריש האות העשרים באלף - בית העברי . ערכה המספרי הוא 200 . משערים כי מקור שמה של האות ר בצורתה באלף - בית הכנעני הקדום , הדומה לצורת ראש . במאה ה - 12 לפני הספירה היא מופיעה כראש בעל צואר . עם הזמן נוסף לה מעין זנב , וכך התקבלה בכתב הלטיני כאות א . בכתב הפניקי הקדום ( המאה ה - 10 לפני הספירה ) , הראש פונה לצד שמאל . בארמית נפתח העגול ונעשה זויתי יותר . עם הזמן , כנראה בגלל משיכת כלי הכתיבה , נעלמו הקוים הבולטים מראש האות , והתקבלה צורת האות המכרת לנו היום . בעברית התקנית הריש דומה במבטאה לנון וללמד , ולפעמים היא מתחלפת עם אותיות אלה . אולם רב ילידי הארץ מבטאים אותה כאות גרונית . בערבית נקראת האות " רא " . צורת כתיבתה זהה לאות הערבית " זא " , מלבד הנקדה מעל ה " זא " , המבחינה ביניהן . ארמית גימטריה כתב כתב עברי לטינית ערבית , לשון וספרות
אל הספר