קרל הגדול מלך הפרנקים בשנים 768 - 814 . אחד את כל הארצות הנוצריות במערב אירופה תחת שלטון אחד ושלט בהן כקיסר בשנים 800 - 814 . הקיסרות שהקים בברכתה של הכנסיה שמשה בסיס לשתי מדינות גדולות בנות ימינו - גרמניה וצרפת . היה ממניחי היסוד של המשטר הפאודלי . חי בשנים 742 - 814 . המלוכה הפרנקית עברה לשליטתה של משפחת קרל הגדול , המכנה השושלת הקרולינגית , בימי סבו , קרל ( שרל ) מרטל . עם מות אביו , פפין " הגוץ " ( 768 ) , נחלקה הממלכה בין שני בניו - קרלומן וקרל . כעבר שלוש שנים מת קרלומן והממלכה כלה עברה לידי קרל . בראשית מלכותו כבש קרל הגדול את צפון איטליה , אלץ את מלך הלנגוברדים ( שבט גרמני שישב שם ) לותר על שלטונו , וספח את לומברדיה לממלכה הפרנקית . בכך הבטיח את רומא מצפון . בבקורו בעיר קדמו האפיפיור בכבוד , וקרל קבל על עצמו להגן על הכס הקדוש - הלוא הוא האפיפיור , והמדינה שבשליטתו . משנת 775 נאבק קרל הגדול על כבוש סקסוניה ( כיום חלק מגרמניה ) . מלחמה זו נמשכה לסרוגין יותר משלושים שנה , עד שהשבטים הסקסונים הכנעו . קרל השתלט על ארצם והפכם מעובדי אלילים לנוצרים . אחרי כן יצא לספרד , שאליה הזעק על ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ