קקאו עץ הקקאו נמנה עם משפחת הסטרקוליים , שאינה מיצגת בצמחית הבר של ישראל . מוצאו בארצות אמריקה התיכונה ובעקר במקסיקו . באזורים אלה מצויים כ - 20 מיני בר של קקאו . אולם רק למין אחד , הקקאו התרבותי , יש ערך כלכלי ומפרותיו מפיקים את אבקת הקקאו המשמשת להכנת שוקולד ומשקה הקקאו . הראשונים שהשתמשו בקקאו היו האינדיאנים של מקסיקו . הם היו כותשים את זרעי הקקאו לאבקה , ומכינים ממנה משקה סמיך שנקרא בשפתם צ'וקולטל . שם זה השתמר במוצר הראשי המופק מן הקקאו - השוקולד . רק במאה ה - 16 הגיע הקקאו לאירופה . המשקה שהוכן ממנו מצא חן בעיני עשירי אירופה ואציליה במדה כזאת , שהפך להיות המשקה שבאפנה . וכאשר נתן לצמח שם , הוא כנה בשם כפול : תאוברומה , שפרושו בלטינית משקה האלים , וקקאו , שהוא שמם של הצמח והמשקה בשפת האינדיאנים של מקסיקו . יצרניות הקקאו הגדולות בעולם הן גנה וניגריה שבמערב עץ קקאו ופירותיו . הפירות מכילים עשרות זרעים , הם פולי הקקאו , שמהם מפיקים את אבקת הקקאו . אפריקה , ברזיל ומקסיקו באמריקה , אך מגדלים את הקקאו גם בארצות טרופיות אחרות .  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ