קפיצות ענף בספורט הנכלל בתחריות האתלטיקה האולימפיות . ישנם ארבעה סוגי קפיצות מקבלות : קפיצה לגבה , קפיצה למרחק , קפיצה משלשת וקפיצה במוט . איכות הקפיצה והשגיה תלויים בכשרו של האתלט לרוץ מהר ולנתר חזק . הריצה והנתור מאפשרים לו לצבור תנופה ולקפוץ גבוה ורחוק יותר . קפיצה לגבה בקפיצה לגבה על הספורטאי לעבר מעל לרף המונח בין שני עמודי קפיצה שהמרחק ביניהם הוא ארבעה מטרים . הנתור נעשה ברגל אחת והרף מעלה בהדרגה בהתאם לתקנון התחרות . המתחרה ממשיך לקפץ כל עוד לא נפסל , כלומר לא הפיל את הרף , שלוש פעמים רצופות . בטכניקה של הקפיצה לגבה חלו התפתחיות רבות . בעבר קפצו המתחרים בסגנון המספרת הקלסי . לאחר מכן הופיעה גלילת הבטן , כאשר הקופץ כאלו מגלגל את עצמו מעבר לרף . במשחקים האולימפיים במקסיקו ב - 1968 קפץ האמריקני דיק פוסברי בסגנון חדש הנושא את שמו , ובו הקופץ מעביר תחלה את ראשו ואת כתפיו מעל לרף ורק לאחר מכן את הרגלים . הרף מעלה בהדרגה ובכל גבה יש לכל מתחרה שלושה נסיונות . סגנון זה מקבל עד היום . פוסברי נצח במשחקי מקסיקו בזכות השג של 2.24 מטרים . בראשית 1995 עמד השיא העולמי על 2.45 מטרים . שיא זה הצב...
אל הספר