אזוב מצוי בן - שיח נפוץ וריחני ממשפחת השפתניים , שעליו משמשים להכנת התבלין זעתר . הסוג אזוב כולל 6 מינים . אזוב מצוי הוא צמח האפיני לבהות , גריגות וטרשים וגם צמח סלעים . מינים שונים של אזוב הנפוצים באזור הים תיכוני והאיראנוטורני . זהו אזור בעל אפי ערבתי - יבשתי , המשתרע מטורקיה ודרום רוסיה במערב , דרך איראן וצפון הודו , עד מונגוליה במזרח . בישראל גדל רק מין אחד - אזוב מצוי - הנפוץ כמעט בכל חלקי הארץ . טעות נפוצה היא לבלבל בין האזוב לבין טחבים , בשל המשלים שחבר שלמה המלך על כל העצים מגדול ועד קטן " מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר". אולם על סמך מחקרים נקבע שאכן הכונה במקורות היא לאזוב שאנו מכירים . האזוב המצוי מצטין בדו - פרצופיות עונתית : בחרף עליו רחבים וצמריים ובקיץ - קטנים יותר וצומחות עליהם שערות צפופות . השערות בהירות ומקנות לצמח צבע ירקרק - אפרפר . פרחיו הלבנים והקטנים ערוכים בשבלת , והם מאבקים על ידי חרקים רבים ושונים . פריחתו ממשכת - מאפריל עד ספטמבר . עלי האזוב מכילים שמנים אתריים הפעילים נגד חידקים מסימים . אבותינו השתמשו באזוב לטהור המזבח בבית - המקדש , לחטוי ולטהור...
אל הספר